ציטוטי סטודס-טרקל

"אני מקווה לשלום ושפיות – זה אותו הדבר."

"אני חושב שזה מציאותי שיש תקווה. אפשר להיות אידיאליסט מעוות ולומר את הדבר הכי קל: 'אני מתייאש. העולם לא טוב. ' זה אידיאליסט מעוות. זה מעשי לקוות מכיוון שהתקווה היא ששרדנו כמין אנושי. זה מאוד מציאותי."

"בכל זאת יש לי כבוד לאנשים שמאמינים בהמשך? כמובן שאני עושה. אולי אוסיף אולי אפילו מגע של קנאה בגלל הנחמה."

"אני רוצה כמובן שלום חסד ויופי. איך אתה עושה את זה? אתה עובד בשביל זה."

"זו הסיבה שכתבתי את הספר הזה: כדי להראות כיצד האנשים האלה יכולים לחדור לנו תקווה. קראתי איפשהו שכשאדם לוקח חלק בעשייה קהילתית בריאותו משתפרת. משהו קורה לו או לה ביולוגית. זה כמו טוניק."

"תמיד הרגשתי בכל ספרי שיש הגינות עמוקה בעם האמריקני ובאינטליגנציה מקורית – בתנאי שיש להם את העובדות בתנאי שיש להם את המידע."

"אנו משתמשים במילה 'תקווה' לעתים קרובות יותר מכל מילה אחרת באוצר המילים: 'אני מקווה שזה יום נחמד'. "אני מקווה שאתה מסתדר טוב." ״אז איך הדברים מתנהלים? די טוב. הולך להיות טוב מחר? מקווה.'"

"אני לא נמצא באינטרנט אבל אני שומע שזו אפשרות דמוקרטית. אנשים יכולים להתחבר זה לזה. אני חושב שאנשים מוכנים למשהו אבל אין הנהגה שתציע להם את זה. אנשים מוכנים לומר 'כן אנחנו חלק מעולם'."

"באופטימיות אתה מסתכל על הצד השמשי של העניינים. אנשים אומרים 'הרבעה אתה אופטימיסט'. מעולם לא אמרתי שאני אופטימיסט. יש לי תקווה כי מה האלטרנטיבה לתקווה? יאוש? אם אתה מתייאש, אתה יכול להכניס את הראש לתנור."

"ברור שהדת מילאה תפקיד בספר זה וגם בספר הקודם."

"אם נחמה היא סוג כלשהו של מישהו שמספיק. אני מאמין באמונתם של אנשים אשר תהיה להם אמונה."

"אנשים מוכנים לומר 'כן אנחנו מוכנים לביטוח בריאות של משלם יחיד'. אנחנו המדינה המתועשת היחידה בעולם שאין לה ביטוח בריאות לאומי. אנחנו העשירים ביותר בעושר והעניים בבריאות של כל מדינות התעשייה."