בית » נייט-רויס
"אני חושב שכל מיתוג עבורי קשור ללהקה. זה ממש מוזר להתרגל לחשיפה כי אני אדם מופנם באופן טבעי ואני לא בדיוק חברתי. מדי פעם אני יכול להיות מספיק נוח לדבר אבל אני מבלה הרבה מימי שלא מדבר במיוחד כשאני בבית ולא בסיור."
"הייתי בלהקת פופ-פאנק ממש גסה. אני חושב שעשינו חבורה שלמה של עטיפות של בלינק -182 והיינו בשולי המפסידים והג'וקים. אז הזמנו את כל הילדים המגניבים לבוא לראות אותנו מנגנים בחדר השינה של אחינו של נגן הבס. וזה היה נורא אבל כולם חשבו שאנחנו כל כך מגניבים."
"אבי סחב אותי לקונצרט של ברוס ספרינגסטין כילד. זה היה הקונצרט הראשון שלי אבל נרדמתי באמצע. הקונצרט השני שלי היה וויזר בסיבוב ההופעות 'פינקרטון' ו'פינקרטון 'היא הסיבה שאני עושה את זה."
"ככותב שירים אני שונא את כל זה 'אם זה שיר עצוב זה צריך להישמע כמו דבר שיר עצוב'. וזה חוזר לימי עם הפורמט. אני נרקיסיסט מטורף, אז אם אצטרך להוריד משהו מהחזה שלי, אני יוריד לי משהו מהחזה."
"גם עכשיו כשאני מנסה לחשוב על שמות של להקות פשוט באופן אקראי אני כל כך אסיר תודה ל"כיף ". הוא שם הלהקה. אני אף פעם לא באמת חושב פעמיים על זה. זה כל כך פשוט וכל כך קל."
"מעניין להרגיש את הלחץ שצריך להיות יוצא מכיוון שאני חושב שבאופן כללי כבן אנוש אני פסימי ומופנם. אבל זה מגניב כי זה צד אחר לגמרי בי ואני מרשים את עצמי. אפילו בזמנים שבהם אני חושב שאין דרך אפשרית לעסוק אני פתאום אשלוף את זה וארשים את עצמי."
"באתי ממשפחה קצת מוזיקלית. היה לי דוד בברודווי. אבא שלי קצת יודע לנגן על כלים. אם כי אני תמיד מוצא את זה מעצבן כשהוא מנגן על כלי."
"אנחנו אוהבים צליל טוב, אבל כשזה מתחיל להישמע לא כנה אני מאבד עניין. אני מקווה שהמוזיקה שלנו גם אם היא נשמעת מלוטשת לא נשמעת כנה."
"אני חושב שזה ממש מגניב אבל ג'ימי אכול עולם וג'ין פרחים עשו זאת טוב יותר מכולם. אנשים לא מבינים עד כמה ההיסטוריה של אריזונה מדהימה במיוחד עבור מוסיקה אלטרנטיבית. לגדול זה כל מה שרציתי להיות זה שתי הלהקות האלה."
