בית » מרילין-האקר
"כמורה אתה מחויב פחות או יותר להקדיש את אותה תשומת לב לכל דבר. זה יכול להתיש אותך."
"התחלתי לשלוח את עבודתי לכתבי עת כשהייתי בן 26 וזו רק שאלה מתי אזרתי האומץ. הם היו בעיקר כתבי עת שקראתי בשש-שבע השנים הקודמות."
"מבין השירים הבודדים חלקם יותר ליריים וחלקם תיאוריים או נרטיביים יותר. כל שיר מתקבע ברגע. כל אותם רגעים שנכתבים או נקראים יחד מקבלים תנועה ואדריכלות של נרטיב."
"כשאתה מתרגם שירה במיוחד אתה מחויב לבדוק כיצד הכותב איתו אתה עובד מרכיב משפטים לביטוי המתח המשולש בין שורת הפסוק התחביר למשפט."
"כולם חושבים שהם הולכים לכתוב ספר שירים אחד או רומן אחד."
"אתה כמעט לא חופשי אם אתה מלמד קבוצה של סטודנטים לתארים מתקדמים להתיידד עם אחד מהם. אני לא מתכוון לשום דבר טעון מבחינה אירוטית רק לידידות."
"נראה שהשירה בוטלה כז'אנר ספרותי והותקנה במקום כמעין תרגיל אירובי רוחני – אף אחד לא צריך לקרוא את זה אבל מישהו יכול לעשות את זה."
"ברור שברגע שהסטודנט כבר לא סטודנט האפשרויות של היחסים מוגדלות."
"חוויתי ריפוי באמצעות שירה של סופרים אחרים, אבל אין שום דרך שאוכל לשבת לכתוב בתקווה שלשיר יהיה פוטנציאל ריפוי. אם כן אכתוב שיר רע."
"תרגום הוא דרך שונה מעניין להיות מעורב גם בשירה וגם בשפה בה מצאתי את עצמי חי רוב הזמן. אני חושב שהשניים מאכילים אחד את השני."
"לאמי נאמר שהיא לא יכולה ללמוד בבית ספר לרפואה בגלל שהיא אישה ויהודייה. אז היא הפכה למורה במערכת בתי הספר הציבוריים של ניו יורק."
