בית » מ.-נייט-שאמלאן
"בסופו של דבר סרטים יהיו צורת האמנות האזוטרית הזו שבה רק אנשים יחידים ישימו סרטים בקבוצה קטנה של תיאטראות."
"שני הסרטים הראשונים שביימתי נכשלו כשהייתי בן 21 ובן 23 וזה היה הדבר הכי גדול שהיה יכול לקרות."
"המחזור הרגיל שלי לסרטים הוא שמונה עשרה חודשים וכל חלק נפרד."
"כשרואים את ארבע עשרה האורות האלה הם מסתכלים על נס. ועמוק בפנים הם מרגישים שכל מה שיקרה שם יהיה מישהו שיעזור להם. וזה ממלא אותם בתקווה."
"הדבר שהגן עלי באופן יצירתי הוא שהסרטים הרוויחו."
"יש הרבה דברים שאני יכול לקחת וכמה שאני לא יכול. מה שאני לא יכול לקחת זה כשאחי הבכור שהוא כל מה שאני רוצה להיות מתחיל לאבד אמון בדברים. ראיתי את המבט הזה בעינייך אמש. אני אף פעם לא רוצה לראות את המבט הזה בעינייך שוב."
"אף אחד לא מסתכל עלינו. כולנו לבד."
"גדלתי לראות את סטיבן שפילברג וסרטים מפחידים."
"כשאתה אומר 'פחד מהלא נודע', כלומר ההגדרה של פחד הוא פחד לא ידוע הוא מה שאתה לא יודע והוא גנטי בתוכנו כך שנרגיש בטוחים. אנחנו מרגישים מפוחדים מהיער כי אנחנו לא מכירים את זה וזה שומר על בטיחותך."
"להיות חסר ביטחון – אני אדון וירטואוז – הם יכולים למסור לי את המפתחות לממלכה וכל מה שאני יכול לחשוב זה אני מקווה שלא אפיל את המפתח."
"כשהייתי ילד היו לי שתי תענוגות אשמה גדולים. האחד היה סרטי אימה והשני סרטי אומנויות לחימה."
"הפחד הגדול ביותר שלי בחיים הוא להיות ממוצע."
