בית » ליסה-לוב
"כשגדלתי היה לנו חדר כושר בבית הספר שניים או שלושה שיעורי ריקוד אחרי שיעורי החלקה על הקרח ובכל מיני ענפי ספורט. לא דבקנו במחשבים כי הם לא היו קיימים כל כך שידענו היה פעיל."
"עם בתי אנו עוסקים באומנות ובמלאכה, אנו קוראים הרבה אנו שומעים מוסיקה וחותכים את המיתרים מבלונים ומקפיצים אותם אחרי מסיבות יום הולדת."
"למרות שאבא שלי היה רופא, לא היינו בהכרח משפחה סופר-אמנותית. היינו פשוט משפחה מסורתית קלאסית שזכתה ללמוד הרבה שיעורי פסנתר והפכנו לחבורה של מוזיקאים."
"אני חושב שגדלנו במשפחה יהודית נחמדה בטקסס, בה החינוך היה הדבר החשוב ביותר וליד זה היה אמנות. הודגש והצפי שננגן בפסנתר."
"ההצלחה שלי בין לילה הייתה ממש 15 שנה בהתהוות. כתבתי שירים מגיל 6 וניגנתי בלהקות והופעתי מגיל 14."
"החבר'ה בלהקה שלי נהדרים, אנחנו צופים בסרטים שאנחנו אוכלים פיצה מטיילים וקוראים ספרים. לכולם יש חוש הומור נהדר. והחבר שלי בא ומבקר אותי בדרך."
"כמו כן, אני תמיד לומד טוב יותר ויותר איך לתעדף וכיצד להשאיר דברים מסוימים ליום המחרת."
"לא הבנתי איזו השפעה תהיה לסינגל מספר 1. זה מחבר אותי עם אנשים בגילאים שונים ואני זוכה לטייל בכל העולם."
"תמיד רציתי להכין אלבום לילדים כי יש לך את החופש לחקור כל כך הרבה נושאים וצלילים נפלאים."
"יש אנשים שמתאמנים לספורט מסוים ואני רוצה להתאמן כדי להיות מסוגל להחזיק גיטרה חשמלית כבדה במיוחד ולשאת מזוודות סביב עצמי כי אני תמיד צריך שיהיו לי 7000 זוגות נעליים. למי אכפת מספורט?"
"כן טוב אוכל הוא תמיד חלק מהכל."
"אני חושבת שאמא טובה היא אמא ערה. לפחות מבחינתי תמיד הייתי אדם טוב יותר ער מאשר חסר שינה!"
"כשמישהו שואל אם אתה רוצה עוגה או פשטידה למה לא להגיד שאתה רוצה עוגה ופאי?"
