בית » ונסה-קרלטון
"אמא שלי הייתה נותנת לי יצירה לשחק אבל לא הייתי עושה שום תיאוריה כי כשהגיע הזמן לעשות את זה הייתי מתגנב חזרה למעלה ורואה טלוויזיה. אז היו לי שיעורים מסוג זה במשך שנים אז זה פשוט התחיל להיספג."
"אוכל יכול להפוך לנקודת חרדה כזו – לא בגלל שזה אוכל אלא רק בגלל שיש לך חרדה. כך מתפתחות הפרעות אכילה."
"למדתי הרבה מאותו תקליט ראשון ולמדתי הרבה מההתנסויות שלי בסיור, אבל באמת ההשכלה הגדולה ביותר שקיבלתי בשנתיים האחרונות הייתה ללמוד את חשיבות הסידורים."
"וזה עצוב כי זה כמו הפתעה לאנשים – כמעט חריגה – כשאמנים ממש מעודנים ומכשירים אותם בכלי. זה הדבר האחרון שאנשים חושבים עליו."
"אבל אמא שלי הייתה פסנתרנית והיא לימדה פסנתר מחוץ לביתה. פשוט כל כך התרגשתי להיות ילד קטן ושכל הילדים האחרים האלה מגיעים אלי הביתה פעמיים בשבוע. חשבתי שזו מסיבה גדולה."