בית » דוויזיל-זאפה
"אהבתי הרבה דברים שאנשים אחרים אהבו – ג'ימי הנדריקס הביטלס ואן הלן AC / DC – אבל אם השוויתי את זה למוזיקה של אבי פשוט נראה שחסר אלמנטים."
"ואתה יודע שאבא שלי היה מראה לי כמה דברים לפעמים, אבל הדברים הכי טובים שעליתי לעשות זה לראות בפועל שחקנים טובים באמת משחקים מקרוב. זה נותן לך מושג על פריטה וטכניקה ומה לא."
"מבחינתי הדבר הקשה ביותר הוא שאני לומד מנגינות בגיטרה מכמה שירים שהמנגינות שלהם לא נועדו לנגן בגיטרה. אֵיִ פַּעַם. הם נועדו בעיקר למקלדות או כלי הקשה מלודיים."
"העניין עם אוכל הוא שתוכלו לתת ל -20 אנשים את אותו המתכון ואת אותם המרכיבים ומישהו יעשה את זה טוב יותר ממישהו אחר וזו היצירתיות של זה. זה כמו מוזיקה. יכול להיות שחבורה של אנשים תשחק את אותה יצירה ומישהו ינגן אותה טוב יותר."
"לא שמעתי שום מוזיקה אחרת מלבד מה שאבי עבד עליהם עד גיל 12. זכרתי לשמוע מוזיקה אחרת הייתה שאהבתי כמה דברים ששמעתי, אבל תמיד חשבתי 'איפה השאר?' לא היה אותה מידה של פירוט או מכשור או דמיון בסידורים."
"ובכן, סטיב וואי הצטרף ללהקה של אבי בדיוק באותה תקופה בה התחלתי לנגן בגיטרה. אז הוא נתן לי כמה שיעורים על יסודות ונתן לי כמה סולמות ותרגול דברים לעבוד עליהם. אבל די למדתי הכל לפי האוזן."
"אמנם נכון שלפרנק היה חוש הומור נהדר, אבל הוא גם היה מאוד רציני ביצירת מוזיקה. במציאות יש רק קומץ שחקנים מיומנים שיכולים לשחק את החלקים המורכבים ביותר שלו. צריך הרבה סבלנות כדי ללמוד ודורש זיכרון פנטסטי."
"בממוצע אני לא מבלה יותר מ -15 דקות ברכב – ללכת למגרש הגולף או לחדר הכושר. וזו הפעם היחידה בה אני מאזין לרדיו."
