בית » בת-דיטו
"אמי אמרה לי שהומר דיטו אינו אבי. לא. אמא עברה עם איזה בחור אחר שהיה אבא שלי. איזה אחי שלא נשאר זמן רב מדי שאמא שמחה להיפטר ממנו. היא בחרה בהומר והומר בחר בי ולכן הוא השאיל לי את שמו למרות שלא היה לי את הדם."
"אני חושב שזה ממש מגניב שיש אנשים כמו אדל על השער של 'ווג' ו'אבן מתגלגלת 'וכמו שאני חושב שזה ממש חשוב שאנשים ידברו על הגוף שלך כי אם לא, לעולם לא תוכל לשבור את המחסום הזה."
"אני לא מרגיש מפורסם ולא רציתי שהאוטוביוגרפיה שלי תהיה כמו סיפור של פריס הילטון."
"כולנו מבקשים אישור והחותם של אמנו הוא בדרך כלל החשוב ביותר. החרטום החמור הוא שאנחנו צריכים לקבל את עצמנו גם אם זה רק כדי להיות מוכנים לקיצוץ הבא. הברכה של אמא או לא."
"אין לי שליטה על מה שאנשים חושבים עלי אבל יש לי 100% שליטה על מה שאני חושב על עצמי וזה כל כך חשוב. ולא רק לגבי גופך אלא כל כך הרבה דרכי ביטחון. אתה כל הזמן לומד איך להיות בטוח, לא?"
"מעולם לא היה לי קול שקט מאוד. ניסיתי במקהלה לעשות את זה קטן יותר וזה פשוט לא הצליח. והאזנתי להרבה מוזיקת נשמה כשגדלתי על דעת עצמי. אבל בעיקר עסקתי באמא קאס וגלאדיס נייט ולכולם היו קולות גדולים מדי שונים משלי."
"כילד תמיד הייתי כועס – רק שמתי לב לנשים בחג ההודיה שמתרוצצות במטבח בזמן שהגברים צפו בכדורגל. עבור אחד אני לא רוצה לבשל ולשניים אני שונא כדורגל. הייתי תקוע באמצע."
"מלמדים את הבנות לשיר גבוה ויפה כמו אנטוני לא נמוך ומן האומץ כמו נינה סימון. אבל אנחנו לאט לאט מנסים לשנות את זה. יש כל כך הרבה דברים שלא אומרים לנו בהתבגרות וזה האחריות הפמיניסטית האמיתית שלנו לקחת את האמת לאנשים שצריכים לשמוע את זה."
"הגודל שלי עזר להפוך גם אותי למופע מדהים. הקלישאה של החבר השמן המצחיק: אני בהחלט הייתי הדמות ההיא – אני הדמות ההיא … זו שקית מסובכת של כלים שרכשתי והעברתי את כולם לעבודה על הבמה."
"אני כל הזמן חושב מה אעשה בהמשך. אני אף פעם לא סומך על כך שמוסיקה תהיה קריירה של אריכות ימים. כלומר אריכות ימים היא המפתח ואני מקווה שזה יימשך אבל אתה פשוט לא יודע כי זה לא בידיים שלך אתה לא מקבל את ההחלטה."
"'קבל עבודה' הוא על כל הילדים העשירים שהכרנו כשהיינו ילדים צעירים שמעולם לא היו להם עבודה, אך תמיד היה להם כסף למסיבות או לשיפור השיער."
"אני אוהב שירים עצובים. הם אומרים כל כך הרבה. אני אוהב מוזיקת קאנטרי אבל אפילו השירים המשמחים נשמעים עצובים באמת."
"גדלתי על ידי אם חד הורית בעיר ענייה בארקנסו ולמרות שחלק מההיבטים בחיי העיירה הקטנה היו ממש חיוביים – כמו העובדה שכולם שם באמת מתוקים ומסבירי פנים – יש גם מנטליות צמודה זו וזה באופן טבעי. גרם לי לרצות למרוד."
"אריתה פרנקלין הייתה אמא בגיל ההתבגרות ומוסיקאית שהגיעה מרקע נוצרי להפליא, אך הייתה הרבה אהבה שהיא ממש מעוררת השראה בצורה פמיניסטית."
"נולדתי כדי להתחתן. אני פשוט מרגיש שם בנוח. אני אוהב את הרעיון להיות שותף לנצח. אני אוהב את חברתי אנחנו החברים הכי טובים מגיל 18. אין דבר שלא עברנו חוץ מנישואים … היו לנו שיחות על איך נקרא לילדים שלנו מאז שהיינו בשנות העשרים לחיינו."
"היו לי אנשים ששואלים אותי בראיונות איך זה שיש כסף אבל ככה זה לא. יש לי חיים של מעמד הביניים. יש לי חדר בלונדון אבל לא בית וגם לא BMW."
"האם אני חושב שרכילות תהיה מסיבית באמת באמריקה? לא אני לא חושב שזה יקרה – וזה בסדר. זה די נחמד כי אני זוכה לחוות הכל בבת אחת. אני זוכה לחזור הביתה וזה לא מוזר כמו בפריז או משהו כזה. זה נחמד להיות אנונימי לחלוטין."
"כמו ברוב הפוביות, הפחד מטיסה אמנם הגיוני, אבל אם היה אי פעם פחד שכדאי לבטל, זהו זה. אחרי הכל החיים קצרים ויש שם עולם גדול גדול לחקור."
"לפני כמה שנים כשהסגנון שלי היה 'סבתא פאנקית' הרמתי זוג סנדלים מדהימים – אורטופדיים עם סוליות עבות באמת. נתתי אותם לחבר עכשיו כי בימים אלה המראה שלי הוא יותר 'המורה המחליף של שנות השמונים השתולל'."
"כשהייתי נער הייתי מסתגר בחדר האמבטיה במשך שעות ומניף את השיער כמו פטי דיוק ומנסה לשחזר את האייליינר ללא רבב של ברברה סטרייסנד רק כדי לסרק את הכל ולשטוף את הכל לפני שיצא אל העולם נער דו-מיני."
"התחלה של פאנק באמת נבעה מכך שלא ידענו טוב יותר והאזנה למוזיקה כזו שלא ידעו לנגן מוסיקה – ובכן עדיין לא לדעת לנגן מוסיקה."
"חשבתי להיות נשית זה להיכנע לתרבות סטרייטית או לסטנדרט היופי אבל בליבי היה לי כישרון לאופנה ולסטייל. הם היו תשוקות ששמרתי בסוד כי לא הבנתי שאני יכולה לאהוב בגדים ושיער ואיפור ועדיין כמו בנות."
"מבחינתי הנקמה הגדולה מכולן היא שבגרות מאושרת מתעוררת בחדר השינה הטורקיז המדהים שלי בבוקר לצד אדם שמאוד נותן לי השראה. זו הנקמה הטובה ביותר שיכולה להיות לילדה אוהבת ילדה מחגורת התנ"ך. וחשוב שזה בריא."
"כשעושים לי צחוק בעיתונות אני רק זוכר את הימים ההם שחזרתי הביתה לגלות שהמים כבויים כי אמי לא יכלה להרשות לעצמה את החשבון. פתאום הכל מרגיש קל יותר."
"כשעברתי מבית אמי בגיל 18 הייתי עצוב כמעט להשאיר את מכונת התפירה שלה מאחור כמו כל דבר אחר."
"קיבלתי בעצמי צעצועי בובות לתינוקות והם הוכיחו תזכורת מוחלטת לכך שחיי צפויים להסתובב בלידה – בדיוק כמו של אמא שלי לפני ואמא שלה היו לפניה."
"אני מצטער … על אנשים שזכו לפריבילגיה רזה ואז זה נלקח מהם. היה לי חיים שלמים להסתגל לראות איך אנשים מתייחסים לנשים שאינן הרעיון שלהן יפה ולכן אינן הרעיון שלהן להיות מועילות ונאלצתי למצוא דרכים להועיל לעצמי."
"כשאתה רואה צבע פנטסטי או חתוך במגזין המתנוסס על ראש כל כך מפורסם של פלוני, זה מפתה לבקש מהסטייליסט שלך את אותו הדבר אבל אל תטעו. השיער בתמונות המהודרות האלה יכול להיות בתחזוקה גבוהה מאוד."
"הנה המרשם שלי לרפא את כל הפצעים. צפו בסרט 'ילדה מצחיקה' לפחות חמש פעמים אכלו לפחות 45 טבלאות שוקולד והסתובבו עם כל אותם חברים שפוצצתם כדי לבלות עם האקסית שלכם. אני באמת מאמין שדרך שילוב של חברים ישנים של נוטלה וברברה סטרייסנד אנו יכולים להשיג אושר וכנראה שלום עולמי."
"השבת המילה 'שמן' הייתה הצעד המעצים ביותר בהתקדמותי. הפסקתי להשתמש בו לצורך עלבון או השפלה ובמקום זאת החלפתי אותו באמת כי האמת היא שאני שמן וזה בסדר. אז כשמישהו קורא לי שמן אני מסכים ואילו לפני כן הייתי נבוך ורגשי."
"כל הדברים האופנתיים האלה – מי מגניב עכשיו – הם רק גרסה גדולה יותר של הילדים המגניבים מול החנונים."
"בזכות הקפיטליזם מעולם לא עשתה מניפולציה כל כך על החשיבות שיש ליופי. אנחנו חזירי הניסיון שהוזנו בכוח מודעות שמספרים לנו כמה אנו פתטיים: שלעולם לא נאהב אותנו שמחים או יקרי ערך, אלא אם כן יהיה לנו הגוף בפנים השיער ואפילו האישיות שכנראה תהיה שלנו אם רק נקנה את המוצרים שלהם."
"אולימפיה הייתה עיר שזחלה עם מוזיקה. הייתי חדש בכל סצנת הפאנק. הלם התרבות המשיך לאולימפיה היו בייגלס! לא היו לנו בייגלס בארקנסו. אתה יכול להזמין אוכל צמחוני בכל רחבי העיר! זה היה כל כך מטורף בעיניי – מקום עם כל כך הרבה צמחונים שהמסעדות הכינו להם מנות מיוחדות?"
"אני פשוט אוהב אוכל יותר מדי ולא רוצה לשנות. ביליתי כל כך הרבה ילדות בניסיון לשנות ופשוט חליתי מזה … אני לא רוצה להיראות כמו בריטני ספירס אני פשוט לא רוצה. היא מחרידה."
"באמת קשה לי לפעמים להוציא את עצמי שם כמו 'היי איך אתה מרגיש לעשות מוזיקה ביחד?' כי אולי אני מפחד מדחייה או לא רוצה להכניס אף אחד. זה הדרומי שבי כמו 'אני לא מתכוון להטריד אותך אבל אכפת לך להכין שיר?'"
"לקבוצת החברים שלי ליידי גאגא פוקחת עיניים? לא. היא גרסה פחות מסוכנת למה שהיה כל כך מגניב בתרבות הפופ בשנות ה -80. אז זה היה כל כך גיי וכל כך פאנקי בכל כך הרבה מובנים."
"אתה חי בצל הזה שאתה הולך לשרוף בגיהינום עד שתינצל. ואני עדיין דואג לזה מעט. אני לא מאמין בגן עדן אבל אני עדיין חושש מהגיהינום."
"אבי אהב להרתיח ראש סנאי ולמצוץ את המוח מהאף. קטן יותר מעוף גדול מחולדה."
