בית » בוורלי-קלירי
"אני כותב ביד ארוכה על רפידות משפטיות צהובות."
"אני לא חושב שהתחושות הפנימיות של ילדים השתנו. הם עדיין רוצים אם ואבא באותו בית שהם רוצים לשחק בו."
"כשהייתי בכיתה א 'פחדתי מהמורה והיה לי זמן אומלל במעגל הקריאה קושי שהתגבר על ידי הסבלנות האוהבת של המורה שלי בכיתה ב'. למרות שיכולתי לקרוא סירבתי לעשות זאת."
"אני לא בהכרח מתחיל עם תחילת הספר. אני פשוט מתחיל בחלק של הסיפור שהוא הכי חי בדמיוני ועובד משם קדימה ואחורה."