ציטוטי אליי-גולדינג

"אני סובל מהתקפי פאניקה שגרמו לי להיות ממש מודעת לכושר שלי והתמכרתי לריצה. זה אולי נשמע מוזר אבל הרבה טוב יצא מזה. האוהדים שלי שולחים מכתבים שאומרים שהם לקחו ריצה כי אני עושה את זה."

"הייתי קורא למה שאני עושה מוזיקת ​​פופ אבל זה פולקי ואלקטרוני וזה לא ממש נשמע כמו הרבה אחר."

"המוזיקה של מומפורד ואמפי סונס פונה להרבה אמריקה. אני ממש גאה בהם."

"אני אובססיבי לאזור הכפרי: יערות יערות שדות אגמים הרים. אני ממש עוסק במוזיקה עממית ופולקלור. אבל יותר מכך אני עוסק במוזיקה אלקטרונית. אני עוסק בלהקות שיש בהן שני היבטים כמו Boards of Canada היא דוגמה מושלמת. אתה יכול להאזין לסוג המוסיקה ההוא שעובר ביער. זה סוג של מה שרציתי להשיג."

"'אני יודע שאכפת לך' הוא באמת אישי ושברירי עבורי. מבחינתי זה על אובדן בן משפחה וגם על פרידה. מדובר ברעיון זה לאבד מישהו לתמיד."

"תמיד יכולתי לשיר מגיל צעיר ממש אבל הקול שלי היה ממש מוזר. נהגתי לגרום לאמא שלי להדליק את הרדיו כל יום בבית שלנו. היא התאהבה במוזיקה ולכן קיבלתי את זה ממנה."

"אנשים תמיד מנסים למצוא את האג'נדה שלי אבל אין לי ממש כזה. אפשר לומר שאני עושה פופ אבל אני חושב שגם אני עושה מוזיקה חשובה. פשוט תמיד עשיתי את מה שרציתי לעשות."

"לגוון סטפני יש סגנון מדהים. פעם אהבתי את קורטני לאב וכל מה שהיא לבשה אהבתי. או קלואי סביני כי אני באמת אוהבת סוג קלאסי כזה ואני אוהבת להיות ילדה ופרחונית ולובשת שמלות קטנות של D & ampG. אני גם חובש כובעים. אני חושב שזה חוזר לתקופה שהייתי קצת מחוספס והייתי קצת ילדה מחליק."

"אין לי ממש אייקון סגנון אבל אני באמת מעריץ את האופן שבו אנשים מתלבשים כמו גאגא ריהאנה וגוון סטפני. טוב לקבל השראה מזמרים שכותבים מוזיקה ומתלבשים בצורה מדהימה – ולא מדוגמניות ואנשים בתעשיית האופנה שמתלבשים ללא רבב בכל מקרה כי זה הסגנון שלהם."

"זה בדרך כלל סוג גדול של פורקן של תסכול או כעס או עצב שמכניס אותי לתודעה הנכונה לכתוב. זו קלישאה כזו לומר שאמנים כותבים כשהם למטה אבל זה נכון מבחינתי. זו הקלה לצאת מה שאוכל את הלב שלי או את הנשמה או את הראש שלי."

"אני די פרטי. ומעולם לא רציתי להיות הכוכב הגדול בעולם באמת. אז במובן הזה יש לי איזון טוב בין הופעות נהדרות של הופעה מדי פעם וכתיבת מוזיקה ואני לא באמת צריך לעשות הרבה אחר."

"אני מתלבש אינסטינקטיבית קצת יותר קשה כי ביליתי הרבה זמן בארה"ב והבנתי שיש כאן תמונה מסוימת שמוקרנת עלי. תמיד הייתי מורד מוחלט. כשהייתי בשנות העשרה שלי עשיתי פירסינג ולבשתי שחור."

"'אני יודע שאכפת לך' עוסק באבי. הרבה זמן לא ראיתי אותו. והורי התגרשו כשהייתי ממש צעירה. ואני מניח שרק רציתי – זו הייתה הדרך שלי לומר שאני כבר לא מרירה או כועסת. פשוט הייתי עצוב ופשוט הרגשתי שמשהו חסר."

"הייתי האדם הראשון שלמדתי באוניברסיטה ממשפחתי."

"אתה אוסף המון מטען עם התקליט הראשון שלך עם תגובה אליו מצד אוהדים ומבקרים. אז נסעתי לאירלנד לבד למשך כמה שבועות עם הגיטרה שלי. קראתי הרבה שירה קראתי את האוטוביוגרפיה של פטי סמית 'והתחלתי מילים וביטויים ואז שירים התחילו להתגבש."

"לא הרבה זעזע אותי. אתה יודע שעבדתי בבית עבור חולי אלצהיימר ואבא שלי עסק באמת ברציחות ודברים, כך שראיתי גופות. זה ביטל את רגישותי להרבה דברים."

"תמיד אמרתי שאדל העבירה כל כך הרבה אנשים לזמרים בריטיים – בין אם זמרות או סתם כמו מוזיקה מהמדינה הזו בכלל."

"אני רוצה להיות בטוח בידיעה שאוכל לסייר ולשחק בפסטיבלים במשך זמן רב. העיקר שאני רוצה מוניטין טוב כפרפורמר חי. אם יש לי את זה הייתי כל כך שמח."

"אני מרגיש שאני כותב שירים לעתיד או משהו כזה. לא בצורה שחצנית אבל אני מרגיש שאולי השירים שלי היו כמו לפני זמנם או משהו כזה."

"הייתי רוצה שזכר יקשיב למוזיקה שלי ויהיה מרתק את מה שעוברת על ילדה כשהן נשברות או מתעצבות או נפגעות ממשהו."

"גם כשאני במצב נפשי די שמח אני אוהב לכתוב שירים עצובים באמת. אני חושב שהרבה אנשים כן."

"אני באמת מתחיל להתגעגע ללונדון כשאני מסתלק. יש לי קצת שטוח אבל מאוד מרכזי. אני גר מעל פאב והיית חושב שזה יהיה סיוט אבל אני אוהב לשמוע את המוסיקה וזה די מנחם."

"פגשתי את הנסיך ויליאם בפסטיבל מוזיקלי והוא הודיע ​​לי שהוא חובב המוסיקה שלי. אבל ההזמנה לשיר בקבלת הפנים שלו בחתונה יצאה לגמרי מהכחול. העובדה שקייט וויליאם הכירו את המילים לשירים שלי מאוד נוגעות ללב."

"התחלתי לקבל את ההתקפות האלה בשנת 2009 בדיוק כשקריירת המוזיקה שלי המריאה. הייתי עושה צילומים והתחלתי להרגיש שיש לי התקפי לב. יותר ויותר התקשיתי לצאת מחוץ לדירה שלי. הדברים התחילו להשתפר לאחר שראיתי מטפל שאמר לי שאני צריך לעשות שלום עם התקפי הפאניקה שלי."

"אני טוען שכשאני סוף סוף אפרוש מהקריירה שלי במוזיקה אני אלך לחיות בוויילס – כשאני אדם זקן אם אני חי להיות בן זקן. המים שאני מתגעגע אליהם והאוויר יש בזה משהו אחר. ואני מתגעגע לחיים הפשוטים."

"אני אף פעם לא זוכר שהיה לי תוכנית. כל מה שיכולתי לחשוב עליו היה איך אצטרך להרשות לעצמי להיכנס לקולג 'או איפה אני אשאר כי שנאתי להיות בבית. לא ממש הספקתי לחשוב על שום דבר בעתיד. לא חשבתי על קריירה או משהו. הלכתי לאוניברסיטה קיבלתי כמה עבודות אז מינתי את זה בעצמי."

"אתה מגיע לגיל מסוים ואתה לא יכול לשפוט את עצמך על אבא שלך או על ההורים שלך."

"מאז שפגשתי את סטארסמית 'את המפיק שלי אני ממש מרגיש שאני עושה מוזיקה כי אנחנו כותבים אותה ביחד ומפיקים אותה ביחד. יש לי מעורבות ראויה במוצר הסופי, בניגוד פשוט לכתוב שיר ולמצוא מישהו אחר להפיק אותו."

"גברים נזהרים ממני מכיוון שהם יודעים בהאזנה למוזיקה שלי שהיחסים איתי יהיו די עמוקים."

"מעולם לא ציפיתי לקבל את הטיפול בטום ג'ונס וזה מדהים אותי שכן. באופן מוזר, נשים משליכות עלי את התחתונים כשאני מופיע בשידור חי. המעריצים הגברים שלי נוטים להיות ביישנים למדי. המעריצות הנשיות שלי פרועות. אני אף פעם לא יודע מה לעשות עם כל ההלבשה התחתונה שנוחתת לרגלי. אולי עלי לפתוח חנות."

"אני אוהב הדפסים של גולגולות ועצמות ויש לי קצת פחלוץ – עורב וארנב – כדי להזכיר לי את הבית. אני אוהב אמנות ויש לי דיוקן גדול של ביורק."

"היום היחיד שאני זוכר מנישואי הוריי היה היום שבו אבי יצא. כשעמדתי שם בגיל חמש עם אחותי הגדולה ואחי הצעיר ידעתי שהוא איננו."

"יש כל כך הרבה דברים לחשוב עליהם כשעושים אלבום. כמו את מי אני מנסה להרשים? האם אני זוכה לכבוד לשבחים ביקורתיים? או שאמכור הרבה תקליטים?"

"הייתי רוצה להיראות כמו מדונה כשאני בגילה. אני גם מסתכל על ספורטאים ואוהב את גופם. תמיד רציתי להיות שריר ולא רזה. הרבה נשים יו-יו מסביב אבל אני תמיד מודעת אם אני קצת יוצאת מכושר. אני אף פעם לא מסתכל על המאזניים אבל אני יכול פשוט לדעת. זה ממשיך לי על הבטן."

"חג המולד באל.איי מוזר. אין שלג. אפילו לא קר."