בית » אדגר-אלן-פו
"מי שחולם ביום מכיר דברים רבים שחולפים ממי שחולם רק בלילה."
"אהבנו באהבה שהיא יותר מאהבה."
"טבעה של האמת בכלל כמו של עפרות מסוימות בפרט להיות העשיר ביותר כשהוא שטחי ביותר."
"כל הדת ידידי פשוט התפתח מתוך הונאת פחד דמיון בצע ושירה."
"אין לי אמונה על השלמות האנושית. אני חושב שלמאמץ אנושי לא תהיה השפעה ניכרת על האנושות. האדם עכשיו רק פעיל יותר – לא מאושר יותר – וגם לא חכם יותר ממה שהיה לפני 6000 שנה."
"אצלי שירה לא הייתה מטרה אלא תשוקה."
"הגבולות המפרידים בין חיים למוות הם לכל היותר צללים ומעורפלים. מי יגיד היכן האחד מסתיים ואיפה השני מתחיל?"
"אין זה שום תחושה לא רציונאלית שבקיום עתידי נסתכל על מה שאנחנו חושבים על קיומנו הנוכחי כחלום."
"יש משהו באהבה הבלתי אנוכית והמקריבה את עצמה של ברוטה אשר מגיעה ישירות לליבו של מי שהזדמן לעיתים קרובות לבחון את הידידות הזעירה ואת נאמנותו של הגבר."
"יש לי אמונה רבה בטיפשים בביטחון העצמי שחברי מכנים זאת."
"חייו האמיתיים של האדם מאושרים בעיקר מכיוון שהוא מצפה אי פעם שקרוב זה יהיה כך."
"טיעון חזק לדת המשיח הוא זה – שעבירות נגד צדקה הן היחידות שניתן להכין על מיטות המוות שלהם – לא כדי להבין – אלא להרגיש – כפשע."
"הלוואי שיכולתי לכתוב מסתורי כמו חתול."
"השמצה של אדם גדול היא הדרך הקלה ביותר בה יכול אדם קטן להגיע לגדולה."
"הייתי מגדיר בקצרה את שירת המילים כיצירה הקצבית של היופי."
"הניסיון הוכיח ופילוסופיה אמיתית תמיד תראה שחלק גדול מאוד של האמת נובע מהלא רלוונטי לכאורה."
"מותה של אישה יפה הוא ללא ספק הנושא הפואטי ביותר בעולם."
"עמוק בתוך החושך הזה שהציץ זמן רב עמדתי שם ותהיתי מחשש לפקפק בחלומות חלומות שאף בן תמותה מעולם לא העז לחלום לפני כן."
"המדע עדיין לא לימד אותנו אם הטירוף הוא או לא הנשגב של האינטליגנציה."
"האם נקראתי להגדיר בקצרה רבה את המונח אמנות עלי לקרוא לו 'רפרודוקציה של מה שהחושים תופסים בטבע דרך צעיף הנפש'. עצם החיקוי המדויק ככל שיהיה בטבע אינו מזכה אף אדם בשם הקדוש 'אמן'."
"למילים אין כוח להרשים את המוח ללא האימה המעודנת של מציאותן."
"שירה היא יצירה קצבית של יופי במילים."
"התשעים ותשע הם עם תוכן של חלומות, אך התקווה של העולם שהתחדשה היא האדם המאה שנשבע בזריזות להגשים חלומות אלה."
"יופי מכל סוג שהוא בהתפתחותו העליונה תמיד מלהיב את הנפש הרגישה עד דמעות."
"אפו של אספסוף הוא דמיונו. על ידי זה בכל עת ניתן להוביל אותו בשקט."
