האחת יומיומית
האחר קצת מלחיץ
תפקידו להאט
את כל מי שמאיץ
הראשונה מעייפת
היא יודעת לשאוב
השני מאיים
אך נותן זמן לחשוב
לעיתים כך אומרים
בזמנים קצת קשים
"שיגרה" ו"חירום"
הגבולות מטשטשים
כי בינינו?
לא קשה להסתגל
הראש מאותת:
"הכל עניין של הרגל"
על שום מה ההמולה?
מה כל כך מפחיד?
נסו יותר לדבר
ופחות להקליד
שנים שרצינו
בתוך כל הטירוף
פסק זמן משפחתי
פסק זמן גם לגוף
ואולי אלוהים
בתוכנית מגירה
החליט על בידוד
שנעריך גם שיגרה?
שנשיר במרפסת
נמחא כף למורל
בלי הבדל דת וגזע
שותפות של גורל
בינתיים בטבע
הרחק מכל עיר
ערפל הזיהום
הופך אט בהיר
יום יבוא ונצא שוב
זה ידוע הרי
החוכמה כך אומרים הם
היא ביום שאחרי
אז אולי אלוהים
בתוכנית מגירה
התקן עבורינו
תקנות לשעת שיגרה?
של כבוד הדדי
וקונצנזוס מוחלט
של מילוי מצברים
משמחת הזולת
עד אז נתבודד קצת
ולמי ששואל:
בשיגרה או בחירום
אין כמו ישראל!