בית » מהתנך
"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" (תהילים קל"ז, 5-6)
"גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי." (תהילים כ"ג, 4)
"דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת" (קהלת, פרק א')
"שלח לחמך על פני המים, כי ברב הימים, תמצאנו" (קהלת, פרק י"א)
"טוב שם משמן טוב ויום המוות מיום היולדו" (קהלת, פרק ז')
"מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש" (קהלת, פרק א')
"לא תיקום ולא תיטור את בני עמך, ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא י"ט, 18)
"החכם עיניו בראשו, והכסיל בחושך הולך" (קהלת, פרק ב')
"טוב שכן קרוב מאח רחוק." (משלי כ"ז, 10)
"מים גנובים – ימתקו; ולחם סתרים – ינעם" (משלי ט', 17)
"עת להרוג – ועת לרפוא" (קהלת, פרק ג')
"חושך שבטו – שונא בנו" (משלי י"ג, 24)
"בנפול אויבך – אל תשמח, ובכשלו – אל יגל לבך" (משלי כ"ד, 17)
"דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם. הבל הבלים אמר קהלת, הבל הבלים הכל הבל" (קהלת, פרק א')
"עת להשליך אבנים – ועת כנוס אבנים" (קהלת, פרק ג')
"והכסף יענה את הכל" (קהלת, פרק י')
"עת לחבוק – ועת לרחוק מחבק" (קהלת, פרק ג')
"כל הנחלים הולכים אל הים, והים איננו מלא. אל מקום שנחלים הולכים, שם הם שבים ללכת" (קהלת, פרק א')
"עת לבקש – ועת לאבד" (קהלת, פרק ג')
"ומתוק האור וטוב לעיניים לראות את השמש" (קהלת, פרק י"א)
"כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" (קהלת, פרק ז')
"כל הדברים יגעים, לא יוכל איש לדבר, לא תשבע עין לראות, ולא תימלא אוזן משמוע" (קהלת, פרק א')
"עת לשמור – ועת להשליך" (קהלת, פרק ג')
"שמח בחור בילדותיך, ויטיבך לבך בימי בחורותיך, והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך, ודע, כי על כל אלה יביאך האלוהים במשפט" (קהלת, פרק י"א)
"ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש, והנה הכל הבל ורעות רוח" (קהלת, פרק א')
"עת לקרוע – ועת לתפור" (קהלת, פרק ג')
"והסר כעס מליבך והעבר רעה מבשרך, כי הילדות והשחרות, הבל" (קהלת, פרק י"א)
"עזה כמוות האהבה" (שיר השירים, פרק ח')
"מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להימנות" (קהלת, פרק א')
"עת לחשות – ועת לדבר" (קהלת, פרק ג')
"וזכור את בוראיך בימי בחורותיך, עד אשר לא יבואו ימי הרעה, והגיעו שנים אשר תאמר, אין לי בהם חפץ" (קהלת, פרק י"ב)
"ראה חיים עם אישה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך אשר נתן לך תחת השמש" (קהלת, פרק ט')
"כי ברב חכמה, רב כעס, ויוסיף דעת, יוסיף מכאוב" (קהלת, פרק א')
"עת לאהוב – ועת לשנוא" (קהלת, פרק ג')
"סוף דבר, הכל נשמע: את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם, כי את כל מעשה, האלוהים יבוא במשפט על כל נעלם – אם טוב, ואם רע" (קהלת, פרק י"ב)
"שיר למעלות, אשא עיני אל-ההרים, מאין יבוא עזרי. עזרי, מעם ה', עושה שמים וארץ. אל יתן למוט רגלך; אל ינום שומרך. הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל" (תהילים קכ"א)
"אמרתי אני בליבי, לכה נא אנסכה בשמחה וראה בטוב, והנה גם הוא, הבל" (קהלת, פרק ב')
"עת מלחמה – ועת שלום" (קהלת, פרק ג')
"שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני" (שיר השירים, פרקים ב' ו – ח')
"וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות, כיתרון האור מן החושך" (קהלת, פרק ב')
"טובים השניים מן האחד. אשר יש להם שכר טוב בעמלם. כי אם יפולו האחד יקים את חברו, ואילו, האחד שיפול ואין שני להקימו" (קהלת, פרק ד')
"והחוט המשולש לא במהרה ינתק" (קהלת, פרק ד')
"עת ללדת – ועת למות" (קהלת, פרק ג')
"טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל" (קהלת, פרק ד')
"לך אל נמלה, עצל, ראה דרכיה וחכם, אשר אין לה קצין, שוטר ומושל, תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה." (משלי ו', 6-8)
"עת לטעת – ועת לעקור נטוע" (קהלת, פרק ג')
"אוהב כסף לא ישבע כסף, ומי אוהב בהמון לא תבואה. גם זה, הבל" (קהלת, פרק ה')
"מתוקה שנת העובד, אם מעט ואם הרבה יאכל" (קהלת, פרק ה')
"עת לפרוץ – ועת לבנות" (קהלת, פרק ג')
"עושר שמור לבעליו לרעתו" (קהלת, פרק ה')
"עת לבכות – ועת לשחוק" (קהלת, פרק ג')
"ומוצא אני מר ממוות, את האישה אשר מצודים וחרמים ליבה, אסורים ידיה .טוב לפני האלוהים, ימלט ממנה, וחוטא, ילכד בה" (קהלת, פרק ז')
"שמע בני מוסר אביך, ואל תיטוש תורת אמך" (משלי, פרק א')
"עת ספוד – ועת רקוד" (קהלת, פרק ג')
"דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים" (קהלת, פרק ט')
