בית » לברון-ג'יימס
"אתה צריך להיות מסוגל לקבל כישלון להשתפר."
"כשיש לך את הכבוד הזה מצד חברי הצוות שלך זה עושה את זה הרבה יותר נוח."
"מחויבות היא חלק גדול ממה שאני ומה שאני מאמין בו. עד כמה אתה מחויב לנצח? עד כמה אתה מחויב להיות חבר טוב? להיות אמין? להצליח? עד כמה אתה מחויב להיות אבא טוב, חבר טוב לקבוצה ומודל לחיקוי טוב? יש את הרגע הזה כל בוקר שאתה מסתכל במראה: האם אתה מחויב או שאתה לא?"
"לפעמים בעבר כששיחקתי משהו עלול לגרום לי לאבד פוקוס או שהייתי חוזר הביתה אחרי משחק בו חשבתי שיכולתי לשחק טוב יותר והייתי נותן לו לתלות מעל ראשי זמן רב כשלא צריך."
"אני שומע את החברים שלי ואת אמא שלי אומרים לי שאני מיוחד אבל בכנות אני עדיין לא מבין את זה."
"אקרון אוהיו הוא הבית שלי. אני תמיד אהיה כאן. אני עדיין מתאמן בתיכון הישן שלי."
"אתה יודע שאלוהים נתן לי מתנה לעשות דברים אחרים מלבד לשחק את משחק הכדורסל."
"לכל העמדות אני פשוט מביא את הנחישות לנצח. אני שחקן לא אנוכי, אני חושב שיכול להמשיך לחברי לקבוצה. כשיש לך אחד השחקנים הטובים ביותר על המגרש שהוא לא אנוכי אני חושב שזה עובר לשחקנים האחרים."
"אמא שלי ואני תמיד היינו שם אחד בשביל השני. היו לנו תקופות קשות אבל היא תמיד הייתה שם בשבילי."
"אני בחור די מצחיק ואשמח לעשות קומדיה עם חבורת בחורים מצחיקים – חבר'ה כוכבי קולנוע שבהם הם יוכלו לעזור לי לעבור את זה."
"מתי ידעתי שיש לי כישרון? אני חושב שזה התחיל כשהתחלתי לשחק ספורט מאורגן בספורט."
"אני צריך מוזיקה. זה כמו דופק הלב שלי, כביכול. זה ממשיך אותי ולא משנה מה קורה – משחקים גרועים, לחיצות, מה שלא יהיה!"
"כשהייתי בן 5 קרו כמה דברים פיננסיים ועברתי שבע פעמים בשנה. עברנו מדירה לדירה לפעמים גרנו עם חברים. אמא שלי תמיד הייתה אומרת 'אל תהיה לנו נעים כי אולי לא נהיה כאן הרבה זמן.'"
"אבל הספורט הרחיק אותי מלהיות בחבורה או להיות קשור לסמים. ספורט היה הדרך החוצה שלי."
"יש לי יעדים קצרים – להשתפר כל יום לעזור לחברי לקבוצה כל יום – אבל המטרה הסופית היחידה שלי היא לזכות באליפות NBA. זה כל מה שחשוב. אני חולם על זה. אני חולם על זה כל הזמן איך זה ייראה איך זה ירגיש. זה יהיה כל כך מדהים."
"להיות הגבר היחיד בבית עם אמא שלי בהחלט עזר לי לגדול מהר."
"אתה יודע שמשפחתי וחבריי מעולם לא היו כן-גברים: 'כן אתה עושה את הדבר הנכון אתה תמיד צודק.' לא הם אומרים לי מתי אני טועה ובגלל זה הצלחתי להישאר מי שאני ולהישאר צנוע."
"כדורסל זה התשוקה שלי אני אוהב את זה. אבל המשפחה והחברים שלי אומרים לי הכל. זה מה שחשוב. אני זקוק לטלפון שלי כדי שאוכל לשמור על קשר איתם בכל עת."
"בשבילי אני כבר חלק ממשק בית של הורה יחיד ויודע שזה רק אני ואמא שלי היית מתעורר פעמים ומקווה שלמחרת תוכל להיות לצד אמא שלך כי היא ניסתה לוודא שדאגו לי. אבל כל מה שהיה אכפת לי ממנו היא הביתה."
"אני פשוט שמח להיות חלק ממשפחת נייקי."
"אני צריך מוזיקה. זה כמו דופק הלב שלי כביכול. זה ממשיך אותי ולא משנה מה קורה – משחקים גרועים לוחצים מה שלא יהיה!"
"אבל עכשיו בהיותי הורה אני חוזר הביתה ורואה את בני ואני שוכח מכל טעות שעשיתי או מהסיבה שאני מוטרדת. אני חוזר הביתה ובני מחייך או שהוא בא בריצה אליי. זה עתה גרם לי לצמוח כאינדיבידואל ולצמוח כאדם."
"אבי לא היה בסביבה כשהייתי ילד והייתי אומר תמיד 'למה אני? למה אין לי אבא? למה הוא לא בסביבה? למה הוא עזב את אמי? ' אבל כשהתבגרתי הסתכלתי עמוק יותר וחשבתי 'אני לא יודע מה עובר על אבי אבל אם הוא היה בסביבה כל הזמן הייתי מי שאני היום?'"
