בית » ז'אן-בודריאר
"הטלוויזיה לא יודעת לילה. זה יום תמידי. טלוויזיה מגלמת את הפחד שלנו מחושך הלילה מהצד השני של העניינים."
"הדבר העצוב באינטליגנציה מלאכותית הוא שחסר בה מלאכותית ולכן אינטליגנציה."
"אני מהסס להפקיד כסף בבנק. אני חושש שלעולם לא אעז להוציא אותו שוב. כשאתה הולך לווידוי ומפקיד את חטאיך בידי שמירת הכהן, האם אי פעם תחזור בשבילם?"
"אין שום דבר מצחיק בליל כל הקדושים. פסטיבל סרקסטי זה משקף דווקא דרישת נקמה נקבית מצד ילדים בעולם המבוגרים."
"פחדנות ואומץ הם לעולם ללא מידה של השפעה. גם לא אהבה. הרגשות לעולם אינם נכונים. הם משחקים עם המראות שלהם."
"מהי חברה ללא מימד הרואי?"
"עמוק בפנים אף אחד לא באמת מאמין שיש להם זכות לחיות. אבל גזר דין מוות זה בדרך כלל נשאר חבוי מוסתר מתחת לקושי לחיות. אם קושי זה מוסר מפעם לפעם המוות נמצא שם באופן בלתי מובן."
"האדם הנהדר מקדים את זמנו החכם מייצר ממנו משהו והבלוק-ראש מכוון את עצמו נגדו."
"באותו אופן שאנחנו זקוקים למדינאים שיחסכו מאיתנו את הפסקת הכוח, אנו זקוקים לחוקרים שיחסכו מאיתנו את הלמידה."
"לאהוב מישהו זה לבודד אותו מהעולם למחוק כל זכר ממנו לנשל אותו מהצל שלו לגרור אותו לעתיד רצחני. זה להסתובב סביב השני כמו כוכב מת ולקלוט אותו באור שחור."
"שיפוט שלילי מעניק לך יותר סיפוק משבחים בתנאי שהוא מריח קנאה."
"עמוק בארצות הברית עם המרחב שלה, העידון הטכנולוגי שלה מצפון טוב, אפילו במרחבים אותם היא פותחת לסימולציה היא החברה הפרימיטיבית היחידה שנותרה."
"כמו חלומות סטטיסטיים הם סוג של הגשמת משאלה."
