בית » ג'ק-ווייט
"אני שומר על גיטרות שאתה יודע שהצוואר קצת כפוף וזה קצת לא מתאים. אני רוצה לעבוד ולהילחם בזה ולכבוש אותו ולגרום לו לבטא את הגישה שיש לי באותו הרגע. אני רוצה שזה יהיה מאבק."
"ויניל הוא הדבר האמיתי. תמיד הרגשתי שעד שאתה קונה את תקליט הוויניל אתה לא באמת הבעלים של האלבום. וזה לא רק אני או דבר קטן של חיית מחמד או סוג של רטרו רומנטי מהעבר. זה עדיין חי."
"כיום כולם מניחים שכשהם יתעוררו בבוקר אם יש להם שאלה היא תענה. כי יש להם את האינטרנט. לא משנה מה השאלה שמישהו יענה על שאלתו."
"אני רוצה להיות חלק מההתחדשות של דברים שהם יפים ונשמתיים מוחשיים ולא רק להיכנע לעידן הדיגיטלי. אבל כשאני מדבר עם אנשים על זה הם פשוט אומרים 'כן אני יודע למה אתה מתכוון' ובוהים בניידים שלהם."
"זה מה שקורה בימינו עם אנשים שעובדים על מחשבים. הם יכולים כל כך בקלות לתקן את הדברים בעזרת העכבר שלהם ולהוציא את כל ה'או מישהו השתעל ברקע שאנחנו צריכים כדי להוציא את זה '- או שמישהו פגע בפתק רע. כל אלה הם הרגעים הטובים ביותר."
"לנגן בתופים מרגיש כמו לחזור הביתה בשבילי. אפילו במהלך הפסים הלבנים חשבתי: 'אני אעשה את זה בינתיים אבל אני באמת מתופף'. זה מה שאשים בבקשה לדרכון שלי."
"אמי הייתה בת 45 כשהייתה לי אז כשהייתי בתיכון ההורים שלי היו באותו גיל כמו סבא וסבתא של חברותי."
"זהו מיתוס שיש למכור אמנות. זה לא כמו להצטייד במכולת שבה אנשים ממלאים עגלת דחיפה. אמנות היא מוצר שאין לו צורך ברור. איש המכירות בונה את הצורך במוחו של הקונה."
"אני חושב שאתה לא באמת יכול להימלט מכל סוג של חינוך רוחני בילדותך בין אם זה עידן חדש או יהדות או בודהיזם או מה שזה לא יהיה. אתה לא יכול להימלט מזה גם אם אתה לא מסכים עם זה עדיין יש לך את זה כבסיס שאתה מבסס את הדברים ממנו."
"הרבה אנשים בתקשורת וכמה אנשים יומיומיים באמת לא מחפשים אחר האמת. הם מחפשים אחר משהו גרוע מזה. כסף כן. אני חושב שהתקשורת היא מסוג הדברים שהאמת לא מנצחת כי זה לא כיף. האמת לא מהנה."
"כשאתה שם משהו בעולם יש את כל המילים האלה שאתה לא רוצה לשמוע שאתה מקווה שאנשים לא אומרים. אני לא אוהב שום דבר שמתחיל עם 'מחדש' – כמו ליצור מחדש את הרטרו – אני שונא את זה. זה תמיד כמו לחיות בעבר – להעתיק חיקוי."
"אני פשוט חושב שסרטים ישנים ישנים הם גורמים לך להתרכז ולשים לב כל כך הרבה יותר. הם מרגישים כל כך חמים. הרבה קלטות וידאו דיגיטליות מודרניות זה פשוט בהיר מדי. לא יודע למה זה לא חם."
"התעסקתי בדברים כמו קרם וולף הוולין ולד זפלין, אבל כששמעתי את סון האוס ורוברט ג'ונסון זה העיף את דעתי. זה היה משהו שחסר לי כל חיי. המוזיקה הזו גרמה לי להשליך את כל השאר ופשוט לרדת לנשמה ולכנות של הבלוז."
