ציטוטי ג'ייסון-ריטמן

"עשיתי קריאות שולחן לתסריטים שלי ותמיד חשבתי שהם כל כך כיפים. מדוע לא נוכל לעשות זאת עבור תסריטים קלאסיים אחרים ולהביא אותם לחיים? אתה יכול לחוות תיאטרון חי שבו אתה זוכה לראות הצגות שהופקו על ידי במאים שונים וצוותים שונים, אך אין ממש דבר כזה לתסריטים לסרטים."

"נרקיסיזם של אנוכיות להיות לא נוח בעור שלך ולא מרגיש מחובר לעולם הסובב אותך מרגיש נקע מהמשפחה והנוער ומנהל מערכת יחסים מוזרה עם ילדותך – כל הדברים האלה מרגישים לי באמת אמיתיים."

"היה לי מזל מאוד בקריירה שלי בחיי – מהיום הראשון. כאשר במאים שאפתנים אומרים 'מה העצה שלך?' ראשית אני אומר 'נולד בן של במאי מפורסם. זה לא יסולא בפז '."

"אני אשם באותה מידה בשימוש בטכנולוגיה – אני בטוויטר אני מסמס לאנשים שאני משוחח איתם. אבל אני חושב שיש בזה משהו מוזר באופן מוזר שגורם לנו לחשוב שאנחנו קרובים יותר כשלמעשה אנחנו לא רואים אחד את השני אנחנו לא מתחברים."

"אני רוצה שהסרטים שלי יהיו חוויות קהל. ככל שאני אוהב את מייקל האנקה אני לא הולך לעשות סרט של האנקה. זה פשוט לא נמצא ב- DNA שלי."

"לא תהיה לי קריירה מושלמת. עדיף להיות בילי ווילדר ולעשות הרבה סרטים ולהיות בעלי חמישה או שישה סרטים נהדרים מאשר לעשות כל כך מעט סרטים שכשאתה יוצר סרט רע זה מוחץ אותך."

"אני מאוד נהנה מתיאטרון. פשוט הלכתי לראות את 'מותו של איש מכירות' וזה הפיל אותי על ישבני."

"מבחינת כתיבה אני אוהב לראות סרטים גרועים. שום דבר לא עוצר אותי במסלולי יותר מאשר לראות סרט נהדר כמו 'הסנדק' או 'אחר הצהריים של יום הכלב' או 'הבוגר'. אתה צופה באחד כזה ולעולם לא תרצה לכתוב שוב. ואילו עם סרטים גרועים זה גורם לך לחשוב שאם זה נחשב אני בהחלט יכול לכתוב."

"אני לא רוצה לעשות סרטים שנותנים לך את התשובה. אם יש מסר לסרטים שלי – ואני מקווה שלא – זה להיות עם ראש פתוח."

"זה מצחיק שאני יכול לשבת בסרט האימה הגרוע ביותר שנוצר אי פעם, אבל אפילו קומדיה רומנטית טובה למדי יכולה להכעיס אותי."

"אני מנסה להבין את עצמי דרך הסרטים שלי. בין אם זה דברים גדולים כמו מה שאנחנו עושים כאן או דברים קטנים כמו 'למה אני לא מאושר יותר?' עם כל סרט אני מרגיש שאני מתנצל על משהו. אני מרגיש שאני הכי מצליח כשאני מחפש משהו שמביך אותי לגבי הדמות שלי שאותה הייתי רוצה לחשוף."

"בהיותו בן של יוצר סרטים אתה מודע לקריירה כבמאי. אתה לא חושב על זה רק על סרטים אלא על חיים."

"אני לא מייקל מור. אני חושב שמייקל מור רוצה להגיד לך איך לחשוב. הוא רוצה לתת לך תשובות. אני עושה סרטים כדי להעלות את השאלות האישיות שלי ולא לתת תשובות."

"אני חושב שרומנטיקה היא כלי קומדיה היא כלי ודרמה היא כלי. אני באמת רק רוצה לספר סיפורים שמאתגרים את הצופה להניע אנשים לגרום לך לצחוק אולי לדחוף רעיון לגבי להיות ראש פתוח אבל לעולם לא להתיישב בז'אנר או בדעה. אני שונא ז'אנר. אני אוהב סרטים מקוריים בגישה שלהם."

"האם אתה יכול לעצב מבחן רורשאך שיביא לכולם להרגיש משהו בכל פעם – וזה נראה כמו מבחן רורשאך? קל להראות תמונה של חתלתול או תאונת דרכים. השאלה היא עד כמה אתה יכול לקבל מופשט ועדיין לגרום לקהל להרגיש משהו כשהוא לא יודע מה קורה לו?"

"יש רק כל כך הרבה סרטים שאתה יכול לביים. ובכל זאת יש סרטים שאני רוצה לוודא שהם יגיעו למסך בצורה כנה ככל האפשר."

"ובכן, טורונטו אני רואה מקום הולדתם של סרטי. עשיתי שלושה סרטים וזה השלישי שמוקרן כאן באותו תיאטרון באותו יום – הם הקהל שלי. הם האנשים שאני חושב עליהם בזמן שאני כותב בימוי ועריכה. אני במיוחד מכין עבורם סרטים."

"בהחלט אין סוד בכך שיש הרבה אנשים שלא אוהבים הרבה סרטים שלי. כל אחד מהסרטים שלי הוא אישי כל אחד מהסרטים שלי הוא אוטוביוגרפי רגשית. ואני אוהב במאים שעושים את זה. עם כל אחד מהסרטים שלי אני חוקר את אחד הגיליונות שלי ואני מנסה לחשוף את עצמי קצת בסרט."

"כשדמויות מתחלפות על המסך זה גורם לך להרגיש טוב יותר עם עצמך. אתה חושב 'אוי גם אני משתנה אני כל הזמן נהיה אדם טוב יותר.'"

"אני שומע את האופן שבו אנשים מדברים על ילדים של אנשים מפורסמים. לא מטפלים בהם טוב במיוחד. ההנחות הן בדרך כלל די איומות. אז ניסיתי לבסס את עצמי עם כמה סרטים. אחרי 'ג'ונו' חשבתי: 'אני חושב שהגדרתי את עצמי מספיק כבמאי שלי שאני אשמח לעבוד עם אבי'."

"אני שונא סרטים שאומרים לאנשים מה לחשוב. אני גאה שהדמוקרטים חשבו ש'תודה לך על העישון 'הוא סרטם והרפובליקנים חשבו שזה שלהם. אני גאה בכך שאנשים בעד בחירה חשבו ש"ג'ונו "הוא הסרט שלהם ואנשים תומכי חיים חשבו שזה שלהם."

"כשאתה צעיר אתה רוצה ליצור כל סוג של סרט: מחזות זמר מערבונים אימה. לאט לאט אתה מתחיל לשמוע את הקול שלך. אני מקווה שאנשים יקבלו את מה שאני עושה כסרטים אישיים קטנים המנוגדים מעט לדמויות הראשיות שלהם."