בית » ג'יין-פאולי
"בהתחלה כשישבתי ליד טום ברוקאו בתכנית 'היום' הסיפורים שהתעניינתי בהם היו אלה שקשורים לנשים וילדים ולמידה ובריאות. באותם ימים לפני 25 עד 30 שנה קראו לזה חדשות רכות ולא בצורה נחמדה."
"ברצוני להוכיח שבטלוויזיה חיי היומיום יכולים להיות משכנעים כמו סגנונות החיים של העשירים והמפורסמים. במיוחד חיים שאנו תופסים ברגעים יוצאי דופן."
"בערך עם גיל 50 חוויתי את השינוי הביולוגי העמוק שמלווה לעתים קרובות נשים בגיל הזה. כמו כן הכנסתי שני ילדים לקולג 'ואיבדתי את שני הוריי כך שאני כבר לא בת של מישהו."
"'בוקר טוב אמריקה' ניצלה את ההריון של ג'ואן לונדן, אבל לא תראה אותי מביא את התינוקות שלי לאוויר. הסיבה היחידה שאני בכלל מדבר על התינוקות היא שהם היו איתי בתוכנית מאז שנכנסתי להריון. לאחר זמן מה הייתי צריך להכיר בבטן הדלעת הזו."
"זה אולי נשמע מצחיק, אבל עד כמה שהתוכנית 'היום' הבשילה אותי זה היה גם משהו כמו פקעת. הייתי מאושר שם. מעולם לא נכנסתי למשרדו של הבוס וחבטתי באגרופי על השולחן ואמרתי 'תן לי עוד כסף! תן לי הצגה בפריים טיים! '"
"רובנו בדור הבייבי בום גדלנו על ידי אמהות במשרה מלאה. כבר לפני 14 שנה 6 מתוך 10 אמהות עם תינוקות שהו בבית. היום זה הפוך לגמרי. האם זה אומר שאנחנו אוהבים את ילדינו פחות ממה שאמהות שלנו אהבו אותנו? לא אבל זה בהחלט גורם להרבה טיולי אשמה."
"ההורים שלי חוו חיים שהם הפוכים משלי כפי שאתה יכול לדמיין."
"חזרתי לעבוד כשהילדים שלי היו בני חודשיים. בגיל צעיר מאוד נראה שהם מודעים מעט לאף אחד חוץ מהבובות Raggedy Ann שלהם, אז זה לא היה עניין שהם יחמיצו אותי. היה חסר לי אותם."
"אבי היה כל כך טוב לב והיה בעל אופי שמח כל כך. תמיד בלבלתי אותו עם ג'ימי סטיוארט. אז חושב ג'ימי סטיוארט. זה אבא שלי."
"AARP יודע שהעתיד מואר לדור שיישאר בריא וחיוני במשך 102030 40 שנה נוספות. ל- AARP יש את המידע והמשאבים שאנשים זקוקים להם במהלך כל תהליך ההמצאה שלהם מחדש."
"באתי להכיר במה שאני מכנה 'האינטרסים הפנימיים שלי'. לספר סיפורים. ועזרה לאנשים לספר את סיפוריהם היא סוג של גינון בין אישי. עבודתי בחדשות NBC הייתה דיווח על החדשות, אך בדיעבד ניסיתי לא פעם לחפש תובנות לשיתוף שעשויות לעורר רגע של הכרה אצל הצופה."
"אני חושב שההצלחה של טוק שואו תלויה עד כמה היא נכונה לאישיותו של האדם המארח אותה. המופעים שאני באמת מעריץ כמו 'אופרה' ו'אלן 'הם דומים למארחים שלהם ולכן אני חושב שההופעה שלי תצליח רק אם ננסה לשמור על עקביות לתחושת עצמי."
"אני חושב שילדיי יודעים שעדיפותה של אמא היא להיות קודם איתם. אבל אני לא חושב שזה צריך להיות מצב של או / או. העבודה חשובה לי מאוד ולא יהיה זה טובת ילדי להישאר בבית שבעה ימים בשבוע."
"אני מקנא באנשים בחלומות ובתשוקות אבל אני לא חושב ככה. עדיין אין לי 'אושר' לעקוב. לאנשים כמוני – אני חושד שמדובר ברוב האנשים – להחזיק מעמד ל"חלום "או" תשוקה "משתק. אני פשוט אוהב שיש לי עבודה שאני נהנה ממנה מרגיש משמעותי. זה מספיק קשה … אבל זה מספיק."
"גיל 40 שלך הוא שוקת גדולה. בערך בגיל 50 תחושות של סיפוק מתחילות להתאושש וממשיכות לעלות לגיל 50-60-70, כשהבריאות היא גורם מרכזי."
