בית » ג'יאדה-דה-לורנטיס
"משפחת סבי נהגה להחזיק מפעל לפסטה בנאפולי והם היו הולכים מדלת לדלת ומוכרים את הפסטה שלהם. אז אהבתו לאוכל הגיעה מהוריו שהועברה אז לאמי ואז שוב אלי."
"לא חיפשתי להיכנס לטלוויזיה. המשפחה שלי עסקה בקולנוע ולכן מעולם לא התעניינתי בעולם ההוא."
"אין כמו ארוחה ביתית – שום דבר! כשאנשים שואלים אותי מה המסעדה הטובה ביותר בלוס אנג'לס אני אומר 'אה הבית שלי'. זה יותר אינטימי. אוכל יכול לחבר אנשים בדרך מעשית לנצח."
"אוכל מפגיש אנשים ברמות רבות ושונות. זו הזנה של הנשמה והגוף זו אהבה באמת."
"לידיה בסטיאניץ 'מצטערת אבל די משעממת. כלומר אני אוהב את לידיה אבל אתה יכול להירדם ולצפות בה. ומריו בטאלי? אני אוהב את מריו עד מוות … אבל הוא לא רומנטי או חושני. אלה הדברים שאני מביא לשולחן."
"אם גורמים לאנשים להרגיש לא בנוח במטבח הם לא ייכנסו לשם. לכן אני חושב שילדים שלומדים לבשל יכולים להיות דבר כל כך נפלא."
"למיליארד אנשים ברחבי העולם שורדים רק דולר ליום השאלה מה לאכול הלילה היא יותר על חיים ומוות מאשר על מתכונים. המאבק של האנשים העניים ברחבי העולם מכביד עלי במיוחד עכשיו כשאני אמא ולכן אני עובדת עם Oxfam."
"זה עוזר לטבול את עצמך במה שאתה יכול לעשות. להיות מעורב ללמוד ממקור ראשון ולצפות במלאכה ולקלוט כל מה שאתה יכול מקלה על ההגדרה מה אתה רוצה. בסופו של דבר זה גם יהפוך אותך לשף טוב יותר. בית ספר לקולינריה או אפילו כיתה יחידה זה הימור גדול מדי."
"אני חושב שילדים שלומדים לבשל יכולים להיות דבר כל כך נפלא. זה יכול לעזור לבנות ביטחון לגרום להם להרגיש טוב עם עצמם. זה עזר לי לבנות את האגו שלי ואפילו להתחיל לקבל קבלה בבית הספר. הייתי מביא דברים לשיעור שבישלתי בבית."
"בקיץ לפני שלמדתי בבית ספר לקולינריה המשפחה שלי רצתה שאעבוד בסרט כדי לוודא שאני מקבל את ההחלטה הנכונה. אני חושב שהם קיוו שאשנה את דעתי לגבי בית ספר לקולינריה."
"אני עוסק באוכל צבעוני מאוד. ברור שהרבה טעם אבל אני חושב שאנחנו אוכלים עם העיניים קודם לכן זה צריך להיראות נהדר. המצגת צריכה להיות נהדרת."
"בימינו זה מגניב להיות אתני ולהיות שונה אבל כשהייתי ילד זה לא היה מגניב – בכלל. החברים שלי היו מגיעים ואמא שלי הכינה קרפים עם ביצים ממולאות בעגבניות גבינת מוצרלה ותרד. והם יהיו כמו 'מה זה?'"
"סבי נתן לי השראה לבשל ולאהוב אוכל וטעמים. דודתי רפי נתנה לי יצירתיות והשראה ליצור דברים חדשים. אמי נותנת לי השראה למצוא פשטות באוכל."
"אוכל תמיד היה חלק גדול מחיי. סבי היה אחד מ -14 הילדים והוריו היו מפעל לפסטה, כילד הוא ואחיו היו מוכרים פסטה מדלת לדלת. לאחר שהפך למפיק סרטים פתח את חנויות המזון De Laurentiis – אחת בלוס אנג'לס ואחת בניו יורק."
"אני חושב שאתה יכול להגיד שהאוכל קרוב לליבי כי אני עושה את מה שאני עושה הכי טוב."
"אני חושב שזה יכול להיות קשה לכל גבר לפעמים להיות מעלה על ידי אשתו. אז כשאני בבית אני עובד קשה מאוד להיות אשתו של טוד ואמא של ג'ייד. אין לי בעיה לחזור לאותם תפקידים מסורתיים. אני מנסה להיות ג'יאדה הילדה הצעירה שהוא הכיר לפני 20 שנה והתאהב בה."
"המשפחה שלי באמת מאמינה שהם טבחים טובים ממני. הם רואים בי את ג'יאדה לא כשף מפורסם. מבחינתם אני רק אני – אחיינית נכדתם וכו 'והם מבוגרים וחכמים יותר. אני אוהב את זה כי זה שומר אותך מקורקע."
"העמדות לאוכל השתנו לחלוטין."
"כל הגברים רוצים שיתייחסו אליהם כאל מלכים במערכת יחסים ואני חושב שאם נשים לא מתפנקות שלפעמים הגברים שלהן עלולות להתרחק ולחפש מישהו שיכול לתת להן את זה."
"אני אוכל מעט מהכל ולא הרבה מכלום. הכל מודרני. אני יודע שזה באמת קשה לאנשים להבין אבל גדלתי במשפחה איטלקית שבה לא הגזמנו כלום. אכלנו פסטה כן אבל לא הרבה ממנה."
"כשהייתי ילד ליום ההולדת שלי כל שנה אמי הכינה לי פסטה בכמל שהיא ריגטוני עם רוטב שמנת לבנה."
"בכל פעם שאני חושב שיש לי משהו בשליטה זה משתנה ואין לי את זה בשליטה. אני חושב שלוקח כמה שנים להגיע לשם. ג'ייד בת 19 חודשים אז כרגע אני בכוננות כל הזמן. וכאמא אני חושבת שאתה כל הזמן דואג לדברים."
"המטרה שלי היא להפוך אוכל איטלקי לנקי ונגיש ויפה וטעים עם מרכיבים פשוטים שאנשים יכולים למצוא במכולת מקומית מכיוון שאנשים לא רוצים ללכת לחנות גורמה בחיפוש אחר פריטים שישבו במזווה שלהם במשך שנים. אחרי שהם משתמשים בכפית או קמצוץ בלבד."
