בית » איי-ג'יי-ליבלינג
"אנגלי שמלמד אמריקאי על אוכל הוא כמו עיוור המוביל את העין אחת."
"הדרישה העיקרית לכתיבה טובה על אוכל היא תיאבון טוב. בלי זה אי אפשר להצטבר בטווח המוקצב מספיק ניסיון של אכילה כדי שיהיה לך משהו ששווה לקבוע."
"דפוס חייו של העיתונאי הוא כמו העלילה של 'יופי שחור'. לפעמים הוא מוצא אדון אדיב שנותן לו דוכן יבש ומעת סובין מדי פעם בצורה של בונוס לחג המולד לפעמים הוא נופל לידיו של בעל מרושע שמסיע אותו למרות spavins ומצפה ממנו לחיות על קליפות תפוחי אדמה."
"אם הדרישה הראשונה לכתוב טוב על אוכל היא תיאבון טוב השנייה היא להכניס את חניכותך כמזין כשיש לך מספיק כסף לשלם את הצ'ק אבל לא מספיק כדי לייצר אדישות מהסך הכל."
"חופש העיתונות מובטח רק לאלה שבבעלותם."
"תפקידה של העיתונות בחברה הוא להודיע אך תפקידה בחברה הוא להרוויח כסף."
"אישים פוליטיים דרומיים כמו תירס מתוק עוברים רע. הם מאבדים טעם בכל מרחק של מאה מטרים מהתיקון. כשהם מגיעים לניו יורק הם כבר כמו Golden Bantam שהועברו משאית מטקסס – מעופשים ולא רווחיים. הצרכן שוכח שלטעם התירס שונה במקום בו הוא גדל."
"מדע הלכידה של ציצים הוציא הרבה מהכיף בעקבות החמה על עקבי האויב."
"עיר עם עיתון אחד או עם בוקר ועיתון ערב בבעלות אחת היא כמו אדם עם עין אחת ולעיתים קרובות העין היא זכוכית."
