בית » רוברטו-קוואלי
"בהתחלה אהבתי להיות מפורסמת אבל עכשיו נמאס לי מזה והייתי רוצה לחזור לחופש שלי."
"היום אני מאוד שמח על עצמי כי הגשמתי את החלומות שלי. למדתי איך להבין מה אנשים רוצים."
"אני יודע שאני צריך להיות כמו שאנשים מצפים מכיוון שאנשים אוהבים לחלום איתי הם אוהבים לחשוב שאני אוהב את הסירה שלי בגובה 50 מטר שאני שותה את קריסטל לארוחת הבוקר שאני רוקד עד חמש בבוקר. אני לא ככה."
"אני באמת מעריץ אישה על האינטליגנציה שלה באישיותה. יופי זה לא מספיק."
"אני אוהבת אופנת נשים אבל נשים לא זקוקות לי כמו גברים. זה הגברים שאין להם מה ללבוש."
"התחלתי לדבר היטב בגיל מאוד מתקדם – 1516 בן 17. זו הייתה פסיכולוגית: טראומת המלחמה במשפחתי וההתבגרות לבד. הייתי פחות או יותר ילד רחוב."
"אופנה צריכה להיות משהו שבבוקר כשאתה פותח את החלון אתה אומר 'אוי שמש פנטסטית!' ואז אתה מתקלח אתה אומר 'בסדר נפלא איזה צבע אני לובש היום כי אני מרגיש מאושר?' זו צריכה להיות אופנה."
"לפעמים בגלל ההצלחה שלי אני חושש שלא הייתי אבא טוב. עם השניים הראשונים הייתי חזק מדי ועם השלושה האחרים הייתי חלש מדי."
"אם מישהו מסיבה כלשהי למוזיקה או לקולנוע מתפרסם זה בגלל שיש להם משהו מיוחד."
"החלום שלי אולי בגלל המשפחה שלי כמובן היה להיות צייר. בחרתי ברגע אחד את כיוון הטקסטיל מטקסטיל שהלכתי לאופנה."
"העיתונות תוקפת אנשים למכור יותר עיתונים בלי לחשוב, אבל כשאתה מפורסם אתה צריך לסבול דברים מסוג זה."
"יש וולגריות אמיתית באופן שבו נשים מתלבשות כרגע. הם משוויצים יותר מדי ומשתדלים יותר מדי. הם לא מבינים איפה הגבול בין סקסי לוולגרי. אני יודע איפה הקו הזה."
"עודף הוא הצלחה."
