בית » קיפר-סאתרלנד
"כשאנחנו מצלמים 24 יש כל כך הרבה דברים שאני צריך לדאוג מהתסריט לדברים טכניים ועד לביצועים שלי, שאין לי שנייה להשתעמם או לקחת שום דבר כמובן מאליו. אנו מפיקים 24 שעות של סרט בעונה שהיא כמו לעשות 12 סרטים."
"עשיתי הצגה בשם Throne of Straw כשהייתי בת 11 בתיאטרון Odyssey בלוס אנג'לס. באותה נקודה התברר לי באמת שאני נהנה לשחק יותר מכל חוויה אחרת שחוויתי."
"היו לי אנשים מדהימים בחיי. תסתכל על אבי – הוא הגיע מכפר דייגים קטן של חמש מאות איש ובמרחק מטר מטר ארבע עם אוזניים ענקיות ומעין הבעה מאוד מוזרה חשב שהוא יכול להיות כוכב קולנוע. אז לך תבין אתה יודע?"
"אני חושב שהיום בו הבנת את ההבדלים בין נשים לגברים הוא היום שאתה כבר לא נמשך לנשים. ההבדל הוא כל כך פנטסטי ומתסכל ומכעיס וממש סקסי."
"כשהייתי צעיר כל תחושת הערך העצמי שלי התבססה על האם אני עובד או לא שהיה נורא. והיה לי תינוק בגיל 20 אז זה לא היה רק בי. בסביבות גיל 30 היה קטע בו לא עבדתי – בטח שלא על שום דבר שאהבתי בכל מקרה – והתחלתי לעשות דברים אחרים."
"יש הרבה סרטים שהייתי רוצה לזרוק. זה לא אומר שנכנסתי עם הגישה הזו. בכל סרט שאי פעם פתחתי נכנסתי עם כל התקווה והכוונות הטובות בעולם, אבל יש סרטים שפשוט לא עובדים."
"הנוער הוא דבר מדהים: אני חושב על כך שעשינו את "האבודים הבנים" ולא חשבתי שאני יכול לעשות שום דבר רע."
"יש ביטחון שמקורו בנעורים ולא יודע טוב יותר. אבל יש נקודה כשחקן כשאתה יודע טוב יותר וזה כאשר הפחד מתחיל."
