ציטוטי מקס-מולר

"דפי הזיכרון הראשונים הם כמו התנ"ך המשפחתי הישן. העלים הראשונים דהויים לחלוטין ומלוכלכים מעט בטיפול. אך כאשר אנו מתקדמים ומגיעים לפרקים בהם אדם וחוה גורשו מגן העדן, אז הכל מתחיל להיות ברור וקריא."

"מהשנים הללו שום דבר לא נשאר בזיכרון אבל התחושה העצובה שהתקדמנו ורק התבגרנו."

"מי שיודע את זה גם יודע שבאהבה אין יותר ולא פחות אלא שמי שאוהב יכול לאהוב רק עם כל הלב ועם כל הנשמה בכל כוחו ובכל רצונו."

"ואז כשמסביב מחשיך כשאנחנו מרגישים לבד לגמרי כשכל הגברים מימין ומשמאל עוברים לידנו ומכירים אותנו לא תחושה נשכחת עולה בשד."

"בעוד נהר החיים גולש בצורה חלקה הוא נשאר אותו נהר, רק נראה שהנוף על הגדה משתנה."

"זו השיבה לאלוהים שבמציאות לעולם לא מסתכמת על פני האדמה, אך עם זאת משאירה אחריה בנפש מחלה ביתית אלוהית אשר לעולם לא תיפסק."

"איך האנושות מגדילה מיום ליום את המיטב שהיא יכולה לעשות ואת הדברים היפים ביותר שהיא יכולה ליהנות ממנה בלי לחשוב שכל יום עשוי להיות האחרון ושאבוד הזמן הוא אבוד לנצח!"

"פרח לא יכול לפרוח בלי שמש והאדם לא יכול לחיות בלי אהבה."

"אני מעביר את שעותיי המאושרות ביותר בקריאת ספרים וודנטיים. הם מבחינתי כמו אור הבוקר כמו האוויר הטהור של ההרים – כל כך פשוט כל כך נכון אם מובן פעם."