בית » מלקולם-מקלארן
"תמיד אמרתי שפאנק הוא גישה. מעולם לא היה מדובר בתספורת מוהיקנית או בלבישת חולצה קרועה. הכל היה על הרס והפוטנציאל היצירתי שבתוכו."
"צריך לשבח את כולם על כך שאפשרו לאנשים לעשות אסונות לעשות כישלונות – אתה רק צריך להיות בטוח שזה כישלון מפואר וכי על ידי יצירת כישלון מפואר אתה שותל את הזרע."
"השפעתו של פאנק על סרטי מוסיקה עיצוב אמנות ואופנה כבר אינה מוטלת בספק. הוא משמש כמדידה למה שמגניב."
"סיד וויסי החל את עידן ההשתתפות בו כולם יכולים להיות האמנים. סיד הוכיח שאתה לא צריך לשחק טוב כדי להיות הכוכב. אתה יכול לשחק רע או אפילו בכלל לא. אישרתי את הגישה הזו. אם אינך יכול לכתוב שירים אין בעיה – פשוט גנוב אחד ושנה אותו לטעמך."
"תמיד אימצתי כישלון כעיסוק אצילי. זה מאפשר לך להיות נגד כל מה שמישהו רוצה שתהיה ולעבור על כל הכללים."
"בית הספר לאמנות לימד אותי שעדיף להיות כישלון ראוותני מכל סוג של הצלחה שפירה."
"בין כל היבטי החברה, בין אם זה עיצוב אמנותי, השווקים הפיננסיים הטכנולוגיה הממשלתית או התקשורת אנו עדים לשינוי גלובלי חסר תקדים, שאת תוצאתו אי אפשר לנבא."
"לימדו אותי ליצור כל מה שאתה צריך להאמין בכישלון פשוט בגלל שאתה צריך להיות מוכן לעבור רעיון בלי שום חשש. כישלון שלמדת כמו שלמדתי בבית הספר לאמנות להיות דבר נפלא. זה איפשר לך לקום בבוקר ולהוריד את הכרית מהראש."
"מה שחשוב זה: להיות חסר פחד מכישלון מחייב אותך להפר את הכללים. בכך אתה עשוי לשנות את התרבות ואולי רק לרגע לשנות את החיים עצמם."