בית » לוסי-אליבר
"אבא שלי לא אוהב דת הרבה אבל התבגרתי קרוב מאוד למסורת הבפטיסטית. אלוהים הוא לא הדבר הרחוק הזה. אלוהים נמצא כאן איתך כל הזמן. הוא חבר שלך ואתה יכול לדבר על הכל."
"זה בהחלט עזר – לכתוב את האב גם ב'עסיסי 'וגם ב'בהמות' הייתי צריך לראות את כל הסיפור מנקודת מבטו. פתאום הבנתי יותר את מה שחייב אבי לעבור – הפחד התסכול הכעס … התקווה שהוא ישאיר מורשת."
"לסבתא שלי היו שישה ילדים – אחד מת כתינוק – והיא הייתה דלה בעפר וכל ילדיה קיבלו השכלה. ואמי גדלה מסכנה. ושניהם עבדו כל כך קשה וטיפחו כל כך הרבה מהאושר שלהם. רציתי לקבל את זה כמו קמיע. לא כמו שריון אלא כמו נוצה קסומה. כמו נוצה הקסומה של דמבו."
"אבא שלי כמו גברים דרומיים רבים הוא אדם מאוד אקספרסיבי רגשי שלא מתנסח במילים על רגשותיו כמו לשבור כיסא או משהו כזה."