בית » וידאל-ששון
"לעולם לא אשכח בוקר אחד שנכנסתי והיה לי חבורת גיהנום – זה היה לילה קשה בלילה הקודם – ולקוח אמר לי 'אלוהים טוב וידאל מה קרה לך?' ואמרתי 'אוי כלום גברתי פשוט נפלתי מעל סיכת ראש.'"
"עסקתי במחשבותיי בעבודתי בהשראתי. תמיד הייתי בשיער."
"חזרתי הביתה אחרי שנה ולמרות שהמקצוע שלי היה רק מספרה ידעתי שאוכל לשנות את זה."
"מימוש החברה שלנו כפי שהיא בלי תיאולוגיה שאומרת לנו באופן דוגמטי כיצד עלינו להגיב אליה ולהיות אנושיות כלפי אותה חברה שהיא כל מה שאנחנו בטוחים בה."
"במשך תשע שנים עבדתי לשנות את מה שהיה מספרה אז לצורת אמנות גיאומטרית עם סלסול צבעים ללא הגדרה שלא נעשתה לפני כן."
"קיבלתי מברק מאמי שאמרה שאבי החורג עבר התקף לב חזר הביתה והתפרנס. אז חזרתי לאנגליה והדבר היחיד שידעתי להרוויח מזומנים זה היה באמצעות מספרה."
"זה היה הרעיון של אמי. התחושה שלה הייתה שאין לי את האינטליגנציה לבחור עסק בעצמי."
"מספרות הן זן נפלא. אתה עובד אחד על אחד עם בן אדם אחר והמטרה היא לגרום להם להרגיש כל כך הרבה יותר טוב ולהסתכל על עצמם עם נצנוץ בעיניים."
"אז עשיתי שמפו בשעה 14. אבל תמיד חשבתי שאם הייתה לי ההזדמנות לחינוך הייתי אדריכל. אין שאלה לגבי זה."
