בית » הלנה-בונהם-קרטר
"רוב מערכות היחסים שלי היו אנשים בעסק. אחרי שאמרנו שאני וטים לא ממש מדברים כל כך הרבה על עבודה. הוא נכנס לבית שלי כל פעם כדי לפרוק, אבל אין לנו שיחות תרבותיות מאוד גבוהות."
"היא נראית כמו לוחמת. כלומר בלטריקס אכן אומר לוחם. והיא גם קצת פאטאל. היא ידו הימנית של וולדמורט ואוכלת המוות היחידה."
"אני לא מת ואין לי שיער כחול אבל יש אנשים שאומרים שיש דמיון. בדרך כלל זה בלתי נסבל לראות את עצמי על המסך אבל הפעם זה בסדר. אני חושב שזה יפהפה ויצירת אמנות אמיתית."
"אני צריך להיאבק כדי לשנות את תפיסות האנשים לגבי. התסכלתי מאוד מהתפיסה שאני היצור האריסטוקרטי המעוכב הפורש הזה, כשאני בכלל לא כזה. אני חושב שאני הרבה יותר יוצא ושופע מהתדמית שלי."
"אני לא חושב שלילדים יש בעיה עם המוות. אנחנו המבוגרים יותר שמתקרבים אליו שמתחילים להיבהל."
"הייתי עצוב שכלת הגופה הייתה כה קצרה. הייתי רוצה לקבל אותה זמן רב יותר. למעשה אין לה כל כך הרבה סצנות."
"אנשים מפורסמים ניגשים אלי אבל אני לא יודע מי הם כי הראייה שלי כל כך גרועה. זה תמיד בבריכה של ארבע העונות בבוורלי הילס כשאין לי את העדשות והמשקפיים שלי בחדר שלי."
"לקח לי כל כך הרבה שנים לעבור לגור. אני בהחלט קצת פיטר פן נרתע מלהתבגר. הכל נראה ממש נחמד בבית – למה לשנות את זה? חלק ממני מעדיף שלא תהיה אחריות כלשהי."
"הייתי תערובת של להיות זקן להפליא לגילי ולאחור להפליא. נולדתי די מבוגר אבל אז הפסקתי לגדול. גרתי עם אמא ואבא שלי עד גיל 30."
"לא משנה איך אתה נראה. אתה לא צריך לקום בשעה 5:30 בבוקר ויש הרבה מה לומר על זה. גופת כלה יכולה פשוט לנגן את כל החלקים שלי מעכשיו ואני פשוט אעשה את הקול."
"לא משנה כמה חלקים מודרניים אני עושה אנשים עדיין מכנים אותי כגברת תלבושות דרמה. מועדון קרב הוא תמונה באולפן ועשיתי מעט מאוד כאלה. יש לי הרגשה שזה ישנה דברים עבורי."
"אמא שלי בהיותה פסיכותרפיסטית גדלתי עם כל השטח הפסיכואנליטי הזה."
