בית » דקוטה-פאנינג
"זה היה ממש מסודר להכין את הסרט כי בסרט היו שחקנים מאותגרים נפשית. אז זה היה ממש מגניב לעבוד איתם והם תמיד היו ממש שמחים והם גם הפכו את כולם למאושרים על הסט."
"אני אף פעם לא נבהל להכין סרטים כאלה בגלל שהכל מאמין אבל אני בכיתי כשראיתי את הגרסה המוגמרת של Man On Fire כי זה כל כך עצוב."
"הדבר הקשה ביותר הוא שבסוף אתה צריך לומר שלום לכל האנשים האלה שעבדת איתם כל כך הרבה חודשים. זה היה ממש עצוב שלא לראות אותם יותר. אבל יש לך את המסיבות שאליהן אתה הולך ותוכל לראות אותן כמו בכורות והקרנות."
"זה היה ממש מגניב. יצא לי לנשק ילד קטן. הייתי בן 7 והוא היה בן 10 ושמו תומאס קרטיס. הוא היה הילד הראשון שנישקתי בחיי וכל היותו מבוגר ממני בשלוש שנים."
"לא לא ממש זה בדיוק כמו החיים האמיתיים. לא כל יום אתה שמח ולא כל יום אתה עצוב."
"ER היה אחד האהובים עלי. שיחקתי קורבן תאונת דרכים שיש לו לוקמיה. יצא לי לענוד סד צוואר וצינורות אף במשך היומיים שעבדתי."
"אבי קרא לי דקוטה ואמי העלתה את שמי הפרטי חנה. אז זו האנה דקוטה פאנינג."
"אני לומד בבית ויש לי מורה שהולך איתי לכל הסרטים שלי."
"אמא שלי היא האמא הכי לא אמינה שיכולה להיות לך בכל חייך והיא תמיד איתי בכל דבר. הכי הרבה שאי פעם התרחקתי ממנה זה יומיים. אני אוהב אותה יותר ממה שאף אחד לא ידע אי פעם."
"אני אוהב הכל מושלם. הכל צריך להיות מסודר. אחותי בת 5 והיא יותר מבולגנת ממני. אני מכין את המיטה שלי כל בוקר הכל מושלם. הנעליים שלי מסודרות. זה עצוב. אני קצת כמו ריי."
"תמיד רציתי להיות שחקנית מאז שהייתי ילדה קטנה. תמיד שיחקתי את אמא ושיחקתי את אחותי כבת. רציתי להיות שחקנית בטלוויזיה ובסרטים במקום סתם בבית."
"קורטני לאב ממש מגניבה ומצחיקה. הייתי רוצה לפגוש את ג'וליה רוברטס ואת קמרון דיאז. אני חושב שיכולתי לשחק את בנותיהם."
