ציטוטי דייויד-ווליאמס

"אני מכיר מישהו מאוניברסיטה שקוראים לו פיל קולינס ואני חושב שיש משהו נורא מצער בשיתוף שם עם מישהו שהוא מפורסם או מתפרסם."

"אנחנו יושבים בחדר במשך חודשים ומנסים לחשוב על דברים מצחיקים."

"פעם היתה לי חלוק משי שדוד קנה ביפן וכשירדתי בתוכו אבי היה קורא לי דוויניה. מעולם לא הייתה מבוכה לגבי דברים מסוג זה. אחותי נהגה להלביש אותי הרבה. היא חשבה שאני בובה קטנה."

"אני יודע שכמה מחברי הורי חושבים ש'בריטניה הקטנה 'היא בטעם גרוע להפליא. אבל לשחות את הערוץ? אתה לא באמת יכול להגיד שום דבר שלילי על זה אתה יכול? אין דבר טוב יותר מלשמח את הורייך. העליצות על פני אבי באותו יום הייתה מדהימה."

"אין לי גורם פחד. ובכן לא הרבה מאחד. ואני מוכן להסתכן לא מעט – בתור קומיקאי אתה תמיד מסכן הרבה. אתה מסתכן בכישלון, במיוחד אם אתה מאלתר ויוצא לתוכניות טלוויזיה ומנסה להפוך קומדיה מהאוויר. זה עסק מסוכן למדי."

"אני לא יכול להבין מדוע מישהו ירצה להיות בפוליטיקה בגלל שאתה מקבל כל כך הרבה ביקורת."

"פיסת הערכה הנפוצה ביותר במטבח שלי היא הסיר שלי. אני משתמש בו כל בוקר כדי לבשל את הדייסה שלי בפיסת הציוד הכי פחות בשימוש? הייתי אומר מערבל מזון. מעולם לא השתמשתי בזה אני לא באמת יודע בשביל מה הם נועדו."

"יש לי פחד פתולוגי להיות לבד. כשאני עם המחשבות שלי אני מתחיל לפרום את עצמי ואני מתחיל לחשוב מחשבות חשוכות באמת הרסניות."

"שמתי לב שברגע שאתה עוזב את לונדון אתה נעשה קצת יותר מפורסם. אנשים בלונדון קצת מגניבים מדי לבית הספר. זה לא כל כך יוצא דופן לראות מישהו מלונדון ברחוב. אבל מחוץ ללונדון אנשים קצת יותר מתרגשים לראות אותך ולצאת לתמוך בך."

"הייתה לי ילדות מאושרת מאוד אבל לא הייתי ילד כזה מאושר. אהבתי להיות לבד וליצור דמויות וקולות. אני חושב שאז היצירתיות שלך מפותחת כשאתה צעיר. את עולם הדמיון אהבתי כי זה היה מקום קל להגיע אליו."

"כשאני רוצה אוכל נחמה אני קונה מלטזרים. אני אוהב את כל השוקולדים אבל במיוחד את אלה. אתה יכול לאכול אותם ומכיוון שהם כל כך קלילים אתה יכול לשכנע את עצמך שהם לא כל כך משמינים."